זה מסע של דיוק, החיים האלה. המסע הזה שלנו בעולם הגדול, הקטן. כמו קליעה למטרה, דיוק לתוך עיגולים הולכים וקטנים. לא ככה, כן ככה, יותר כזה, פחות מההוא. כל יום אנחנו מקבלים הזדמנויות לשינויים עדינים, שמקרבים אותנו ליעד הגדול הבא. היעד הגדול הקודם שלי היה לצאת למסע בעולם עם משפחתי. היעד הגדול הבא הוא לעשות את אותו הדבר בדיוק, רק עם קהילת משפחות תומכת, שנודדת איתנו. צריך כפר, זה כבר ידענו. רק לא ידענו שאפשר לבקש כפר נודד.
הרגשנו היטב במהלך המסע את הצורך בקהילה, באנשים קרובים לחלוק איתם את רגעי החיים הקטנים והגדולים, היפים והמכוערים. אז נדדנו בין קהילות ובכל מקום התחברנו מיד, הצטרפנו לפעילויות הקיימות, הקמנו פעילויות חסרות, הרגשנו קירבה ואהבה ושייכות. אבל הרצון לנוע הלאה, לנדוד עם עונות השנה והחשקים הפרטיים שלנו, הרצון הזה עוד בוער בנו.
כחלק ממלאכת הדיוק שלנו, היקום מספק לנו השראה מחברים שאנחנו מכירים בדרכים. משפחה אחת מצאה מורה שהיא אישה מדהימה, והם עושים מהלך גאוני של לקחת אותה איתם למעין בית ספר נודד, יחד עם עוד כמה משפחות, כל 3 חודשים במקום אחר.
אז הרעיון של קהילה נודדת נבט ונשתל באדמת חיינו, ועכשיו אני מחכה ומצפה לראות מה יצמח, אילו שותפים למסע היקום ישלח לנו, איך בדיוק הוא מתכנן להגשים איתנו את החלום הגדול החדש הזה.
