אהבה בימי קורונה

או, קורותינו בקורונה

הגיע הזמן לעדכון איפה אנחנו ומה קורה איתנו. הקורונה פגשה אותנו בפברואר, כשנפרדנו מביתנו המושלם בפאי וירדנו לחופי תאילנד לנופש קצר, לפני ביקור מתוכנן בארץ במרץ. העזיבה של פאי נדחתה כי חטפנו איזו שפעת חביבה שהשביתה אותנו לכמה יממות. לימים נחליט שזאת הייתה הקורונה ואנחנו כבר חסינים 😂

בתקופה הזאת הסגר היה רק בסין והורגש רק בריבוי מסכות בשדות התעופה. על החופים של קראבי לא היה שום זכר לפאניקה גלובלית, ורק האיומים בהסגר לכל מי שמגיע לישראל מתאילנד הפרו את שלוותנו. התחלתי לעקוב אחר החדשות, בתקווה שירגיעו את העניינים בארץ ונוכל להגיע לביקור המתוכנן ל-3 שבועות, בלי שנצטרך לשהות בבידוד שבועיים מתוכם. 

קראבי חלומית

אבל העולם רק הלך והשתגע יותר. בתחילת מרץ ביטלנו את הטיסה לארץ והחלטנו לטוס לספרד מוקדם מהמתוכנן. קפאנו כמה ימים במדריד, לא מבינים מה היה לנו רע על החוף בתאילנד. כשהגענו ליעד האמיתי שלנו, עיירת חוף מקסימה שנקראת לה הרדורה בדרום ספרד, היה לנו שבוע של חסד להנות מהחזרה לקהילה המדהימה ומימים שטופי שמש על החוף, לפני שספרד התחילה לככב בסטטיסטיקות ההידבקויות.

קר לנו במדריד

ככה שיצאנו לכאורה מובסים: עשינו שמיניות באוויר כדי להימנע מבידוד של שבועיים בארץ, רק כדי לקבל אותו בריבוע בספרד. משפחות (מטיילות כמונו) רבות בחרו לחזור הביתה, למקום הבטוח שלהם, בתקופת טירוף גלובלי כזאת. לנו לא הייתה בכלל התלבטות או מחשבה לחזור לארץ. מדינת ישראל היא לא ביתנו כבר שנתיים וחצי. שזה גם עצוב וצובט בלב, אבל גם משחרר. אנחנו לא מפחדים. אנחנו מרגישים מוגנים ובטוחים בעולם. אנחנו שמחים שויתרנו על הביקור בארץ, ולו בגלל שכך ניצלנו מלהיתקע בה לתקופה הארוכה הזאת שסופה עוד לא נראה באופק.

אז התחיל הסגר בספרד, ואנחנו בדירה חמודה עם נוף לים. אבל אסור לצאת מהבית, אסור ללכת לחוף, סגרו את גני השעשועים והמרפסת שלנו פונה מערבה ולא מקבלת מספיק שמש. לא תנאים אידיאליים עבורנו. אבל היקום אוהב אותנו ודואג לנו ושלח לנו את יונתן ואיה, חברים טובים שחיים פה בלה הרדורה.

חינוך לאנרכיזם, שבירת הסגר

הם הציעו לנו לעבור לגור איתם לתקופה. הם גרים בבית ענק עם חצר עצומה עם בריכה, בתוך שטח מהמם של טרסות עם פרחי בר, עצים ונחל קטן. הם זוג מקסים, אנשים טובים וכיפים, מעניינים ומצחיקים. והם אפילו הפכו לטבעונים לפני כמה חודשים. הילדים מסתדרים יחד מדהים. יש להם בת 4, שהיא וניל הפכו בלתי נפרדים, כל היום משחקים וחופרים אחד לשנייה בראש. ובן שנה וחצי מתוק שמאוהב נואשות ביולי המהממת, שמטורפת עליו בחזרה. האידיאליה פה ממש צריכה להיות לא חוקית, כמה שטוב לנו!

פעילות קורונה מועדפת

כל היום אנחנו מבשלים ואופים ואוכלים כמויות של אוכל טעים ומגוון ומשמח. החלטתי שאני רוצה שוב לגדל בייבי מחמצת, אז רצות פה פיצות, פוקצ'ות, מאפי קינמון, חלות ואל תשאלו מה עוד. איה אוהבת לעבוד במטבח ומבסוטה על ההשראה והתמיכה הרגשית שאני מספקת לה בבישולים. כל ערב אנחנו יושבים יחד עד הרבה יותר מדי מאוחר, כי פשוט כל כך נעים.

אני זוכרת שכשיולי הייתה תינוקת, בתקופה הבודדה של אחרי לידה-לפני חזרה לעבודה (שלא התרחשה), חברותיי למצב ואני היינו חולמות על חיים אחרים. חיי שיתוף וחלוקה בנטל. דמיינו את עצמנו חיות יחד בכל מיני קונסטלציות. כל אחת עושה מה שהיא אוהבת טובה בו, משלימות אחת את השניה. תמיד יש מישהי עם ידיים פנויות להחזיק תינוק או לבדוק את העוגיות בתנור או לטאטא משהו שנשפך. קומונה קטנה של אנשים שחולקים גורל משותף וערכים דומים. היו לנו טעימות של האידיליה הזאת בטיולי קמפינג קסומים עם החבר'ה.

ועכשיו, פתאום, זה מתגשם בנסיבות הכי הזויות ובצורה הכי מושלמת. עברנו לגור עם חברים בזמן הסגר וזה הכי כיף בעולם! אמרנו שנבוא ננסה את העניין ליום-יומיים, נעשה הפוגה לילדים. בינתיים אנחנו פה כבר שבועיים ואני לא רואה איך אי פעם נעזוב 😳 ממש יותר מדי טוב לנו פה!

לפעמים אנחנו גם מתחרפנים

אז זה איפה שאנחנו עכשיו. תיכננו להגיע ללה הרדורה ולעשות מלא דברים. היו לנו תוכניות לצאת לטיולים בטבע כל שבוע, ליצור פעילויות חינוך ביתי משותפות עם עוד משפחות, לערוך מעגלי נשים, מפגשים על הורות מקושרת, ארוחות ומסיבות עם חברים. קיבלנו הסגר שלא מאפשר לנו לצאת מהבית (מלבד לסופר) או לפגוש חברים (מלבד יונתן ואיה), אבל אנחנו הכי מאושרים שיש.

אנחנו מקווים שהכל ירגע מספיק כדי שנוכל להמשיך בתוכנית שלנו לבקר בישראל ביוני ואז לטוס ללונדון ביולי-אוגוסט, לחזור לפאי בספטמבר וחוזר חלילה. נחיה ונראה. בינתיים אנחנו פה וטוב לנו. אני מקווה שהסגר מצליח להביא מתנות קסומות כאלו גם אליכם, איפה שלא תהיו. אוהבת ומתגעגעת לכולם!

יולי 😍

תגובה אחת בנושא “אהבה בימי קורונה”

  1. ממש ממש כיף לקרוא שכיף לכם ושיצאה לכם לימונדה מהלימונים!
    גם עבורי יש גם מתנות מהקורונה( וכמה אתגרים) אבל יש לי מזל טוב ורוב הדברים על הצד החיובי: האטת קצב, האטת ריצות, בלי נסיעות, זמן בית, אין גן לירדן, הורדת ציפיות מהכל כולל מעצמי, הרבה פחות fomo – בקיצור המון דברים שמקלים על המצב הנפשי שלי. טפו טפו.
    יהיה לי סופר-כיף אם אזכה לראות אותך ביוני! 🙌

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s