חרדות ואכזבה

המסע מביא איתו אתגרים, מעורר פחדים שהיו רדומים, שחשבתי שניצחתי כבר והם מאחורי. היו לי כארבעה התקפי חרדה גדולים ועוד כמה וכמה קטנים. יש בי מקום שמאוד מאוכזב מעצמי. חשבתי את עצמי למעבר לחרדה. טעיתי. חשבתי שעשיתי עבודה והתגברתי ושאני יכולה לכל. זה הכל נכון, אבל. זה נכון שעשיתי עבודה, זה נכון שהתגברתי בעבר, זה אפילו נכון שאני יכולה כי עובדה שאני עדיין עומדת, עדיין במסע, אין מחשבות לברוח מההתמודדות הביתה. אולי כי אין ממש הביתה? לא. כי אני יכולה לזה. אבל ציפיתי ליותר. ואני מאוכזבת.

עכשיו אמור להגיע החלק המעודד, זה שנותן השראה וכל זה. אבל לא בא לי. אני בבאסה ובא לי להישאר בה עוד. לפעמים אני יכולה לראות שהחלק החיובי, מטרתו היא להסית את מחשבותיי מהכאב הבלתי נסבל, ואילו אני מאמינה שיש ערך בנוכחות במקומות האי נוחות האלה. ולפעמים אני חושדת שהחלק המתבוסס בצער הוא לא אחר מאשר הדיכאון, במסווה של נאורות רוחנית. ואז אני חושבת שהחלק החיובי, המעודד, הוא קריטי לתהליך ההחלמה. אני לא יודעת מה אני חושבת עכשיו. הרבה מכל דבר, כנראה.

אבל היי, אני כותבת! וזה מרגיש לי העיקר עכשיו. כי תקופה ארוכה מאוד שאני לא כותבת, ומתייסרת מכך כשאני מצליחה להיישיר לזה מבט ולנסות להבין למה אני לא כותבת. כי הכתיבה היא תרפויטית בשבילי. כי שיתופה פה מקבל תגובות אוהבות שממלאות אותי וגורמות לי להרגיש פחות לבד. כי אני יודעת שיש מי שמחכות ממש לעדכונים ממני, ואני מאוכזבת מעצמי שאני לא עומדת בכוונות שהיו לי לתעד ולעדכן את המסע. והנה הטעם המר חוזר, מה שמסתמן כנושא הפוסט: אכזבה עצמית. רגש קשה קשה להכיל.

אבל אולי חשוב? אם אין בה הלקאה עצמית, אולי האכזבה תוכל להניע אותו לפעולה? אולי בשילוב עם חמלה עצמית, יהיה יותר קל לבלוע את הגלולה המרה. אני מאוכזבת מעצמי שאני לא כותבת כל יום-יומיים. אני מאוכזבת מעצמי שהרפתי מעבודת החיוביות וזה ניכר. אני מאוכזבת מעצמי שאני לא מטפלת בעצמי יותר טוב; אוכלת בריא, עושה יוגה, זמן לעצמי. אני מאוכזבת מעצמי שאני חווה התקפי חרדה עוצמתיים. אני מאוכזבת מעצמי שאני לא שומרת על קשר יותר טוב עם חברות. אני מאוכזבת מעצמי שאני לא בנוכחות יותר עם הילדים. אני מאוכזבת מעצמי שאני לא נהנית. אני מאוכזבת מעצמי שהמסע לא תיקן אותי. אבל המסע עוד לא נגמר. ואין מה לתקן, אני טובה בדיוק כמו שאני. רציתי לכתוב תשובה חומלת על כל סעיף אכזבה, אבל האכזבה יצאה משליטה. אז אני נותנת לה מקום. זה מה שעושים, ככה שמעתי. העיקר שכתבתי. זו כבר הקלה.

הנה כמה תמונות, להמתיק את הפוסט:

7 תגובות על ״חרדות ואכזבה״

  1. אכן, תמיד מעניין לקרוא מה שיש לך להגיד ומעניין איך הולך שם באורח חיים האלטרנטיבי הזה שבחרתם לחיות..
    מכירה את המקומות האלה של אכילת ראש והניסיון להבין 'מה עובר עליי' בכל רגע נתון. מזדהה עם הצורך 'להיות' בעצב ולפגוש אותו ואני חושבת שאולי במקומות כאלה זה בסדר להרפות ולקבל שיש עצב ויש גם מחשבות חיוביות וזה לא ממש משנה למה יש את זה או את זה – it is what it is. פשוט להיות. הכל חולף ומתחלף. גם זמנים כאלה ורגעים כאלה. המפתח, כבר אמרת, חמלה עצמית וזה יפה שאת זוכרת לחמול גם עלייך. אני חושבת שמהפוסטים שלך הכי למדתי על איך אדם יכול לחמול על עצמו…
    תמשיכי לכתוב, לא כי את צריכה, לא כי מצפים או כי את מצפה. פשוט מאחלת לך שיהיה בא לך.

    אהבתי

  2. היי! חושבת עליך המון.. שמחה שאת שוב כותבת. אכזבה זו תחושה כל כך קשה ומוכרת. חמלה וקבלה בהחלט יכולים לעזור וגם וויתור על חפירות "למה זה". והנה עוד משהו- במקום להגיד "אני מאוכזבת.." שזו צורת ביטוי של הזדהות עם האכזבה, נסי לומר לעצמך "יש בי אכזבה כרגע". ככה את נזכרת גם בכך שזה זמני, גם בכך שזה לא הדבר היחיד שמגדיר אותך כרגע (עובדה, יש גם אותך שצופה באכזבה) וגם אולי אולי תשתכנעי שהאכזבה הזו לא חלק ממך, בכלל לא שלך, רק באה לבקר ותכף משתחררת שוב והולכת. נשיקות! הילדים מהממים, דש לניק

    Liked by 1 person

  3. יקרה, התמונות מהממות.
    כתבו לך הרבה דברים יפים שאני מסכימה איתם, פה ובפייס, ובראשם שאת לא מייפה את המציאות בשביל הבלוג… כי אם אנחנו כנים עם עצמינו, באמת יש דברים שלא בא לנו ליפות…
    אוסיף רק שאני תמיד שמחה לקרוא מה שאת כותבת ומעניין אותי מאוד, הייתי שמחה אם לא היית מתאכזבת מכך שאת לא מעלה פוסט כל יומיים, זה קשה ממש…( אפילו שהייתי שמחה לקרוא חחח). מקווה שהבנת את כוונתי….

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s