עצב

אני רוצה לכתוב. לעצמי לבלוג, לא לדף העסקי או לפייסבוק. אני רוצה לכתוב על נושא אחד, אבל הכל מתערבב לי יחד בראש, הנסיעה שמתקרבת, החיים שקורים בינתיים ומספקים חוויות ותובנות לרוב, המצב המתוח עם בן זוגי, הקורס הנחיית הורים שאוטוטו מסתיים והקריירה שאמורה לצמוח ממנו. אני לא אוהבת את הבלאגן הזה בראש ובלב. אני רוצה קצת סדר. את ההכנות למסע התחלנו לפרוט לרשימות על גבי רשימות של סידורים לפני, דברים לקנות או להשיג, דברים למכור או להעביר לחברים למשמר, דברים לארוז. אבל איכשהו הסידור של כל העומס הזה לתתי עומסים סדורים בצ'קליסטים לא הקל בכלל על ראשי, אולי אפילו הכביד על העומס הראשוני, הכאוטי.

הבלאגן והעומס מאיימים לעורר בי חרדה. אני יכולה לחוש בניצניה מאיימים לפרוח מתחת לעור שלי, בתוך כלוב הצלעות שלי, בבטן הרכה. אני מתנהלת ללא קרקע יציבה מתחת לרגליי, בלי ודאות וביטחון, אבל כאילו הכל רגיל. ושום דבר לא רגיל. אני לא פה ולא שם. החיים הישנים שלי פולטים אותי מתוכם ואני רחוקה בכאב ממשי מכל מי שהייתה חברתי הטובה ביותר. הכנה לבדידות של המסע? אני יודעת לעזוב, אני יודעת היטב להיפרד. אבל איך לאחוז? איך לשמר קשר? אלה דברים חדשים לי, שאיני מנוסה בהם כלל. ומה שחדש ולא מוכר הוא מפחיד, ואני מפחדת. מפחדת לאבד ומפחדת להמשיך להחזיק. כאב משני צדי החבל ובא לי פשוט לשמוט אותו, לוותר. אני מזהה אותך, עצב, מתגנב ממעמקי בטני, שוטף אותי לאט אבל בטוח, עד שאני ספוגה בך עד כלות, בלי מקום לשום דבר אחר בתוכי.

אני לא נלחמת בך הפעם. אני מזהה קרבות אבודים מראש, וחוסכת לעצמי את המאמץ, שומרת על האנרגיה הספורה שלי בשביל התפקוד היומיומי, שהפך קשה יותר מאז האימהות. אין יותר את הפריבילגיה לא לקום מהמיטה בבוקר, לישון חצי שינה טרופה כל הבוקר, לרחם על עצמי שעות ארוכות. זה חסר לי. אני כמהה לתת לגלים לשטוף אותי, להטביע את כל האחריות שלי במים הסמיכים. אני מנסה להיזכר אם לסילביה פלאת' או וירג'יניה וולף היו ילדים, נדמה לי שלא. נדמה לי שילדים הם שלשלאות כבדות שמחזיקות אישה מלטבוע. אבל רחמים עצמיים זה שכשוך רגליים בנחל זורם, זה מותר.

אז כתבתי, אבל לא משהו שאפשר יהיה לשתף. או שכן? הגבולות מיטשטשים לי ואני צריכה את נקודת המבט הרעננה של הבוקר. הלילה אמשיך לשקוע, כשבין לבין שרשרת כבדה תשלוף אותי בגסות להניק את האוחז בה, החלב שלי ימלא את ריקנות הלילה שלו, ההתרוקנות שלי תואץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s