איך אני חולמת שיהיה במסע?

אתמול בלילה גירדה לי כף רגל ימין. בכלל אני כבר כמה ימים חולה וחסרת מנוחה ועובר עליי משהו לא ברור. אבל כף הרגל המגרדת הצחיקה אותי. באנגלית אומרים על מי שקשה לו להישאר הרבה זמן במקום אחד ורוצה לטייל כל הזמן, שיש לו כפות רגליים מגרדות – itchy feet. אפילו יש לנו סיפור ילדים מקסים של ג'וליה דונלדסון על שבלולית ים עם כפות רגליים מגרדות שרוצה להפליג מסביב לעולם ותופסת טרמפ עם לוויתן ענק. אחד הסיפורים האהובים עליי מרוב הזדהות עם התשוקה לטייל ולראות את העולם. בקיצור, אני כבר כמה ימים באובססיה קלה עם הנסיעה, חושבת עליה בכל רגע פנוי, מתכננת מה בדיוק יהיה, מפנטזת איך יהיה לנו, קוראת בשקיקה עוד בלוג של משפחה ישראלית שטיילה כמעט שנה במזרח, מציצה בבוקינג.קום ו-air bnb על מקומות לינה פוטנציאליים בכל מיני יעדים, שלא לדבר על מסעדות ידידותיות לטבעונים ב-happy cow… בקיצור, דיאגנוזה עצמית של טירוף קל עד בינוני.

אבל מה שמעניין בסיפור פה זה משהו שהבנתי על עצמי שוב, בטח בפעם המאה; אני מורכבת מסתירות ואני מביאה את עצמי לקראת אחת הגדולות. אני אוהבת שליטה. אני אוהבת לדעת מה יקרה ואיך זה יקרה ואיך זה בדיוק יראה והכל לרמת פרטי פרטים. ומה אני עושה עם עצמי חולת השליטה? זורקת אותה בטיול תרמילאים במזרח עם שני ילדים קטנים. מצב שבו שום דבר לא קורה כמתוכנן, אף פרמטר אינו ידוע מראש, הכל מועד לטעויות, פורענות ובלאגן. נשמע כיף? לא. אז מה בדיוק אני חושבת לעצמי? אני לא בטוחה. אבל אני מאמינה. בין אם האמונה היא בריפוי באמצעות תרפיית הלם או בעצמי שיכולה לזרום עם הקשיים, או שילוב? לא ברור ולא חשוב. מה שחשוב זה ששמעתי את הקריאה, חזק וברור, ובחרתי להיענות. והנעתי את גלגלי השיניים של העולם כדי לגרום לזה לקרות והנה אני בדרך. אבל ההמתנה והציפייה גומרות עליי! אז אני חולמת. חיה עם רגל מגרדת כאן וראש שם.

אז איך אני חולמת שיהיה במסע? ככה: ארוזים ומוכנים, אחרי שמכרנו, מסרנו, ארזנו וזרקנו את כל הבית שלנו, אחרי שנפגשנו, התרגשנו, בכינו ונפרדנו מכל החברים והמשפחה, אחרי שחסכנו מספיק כסף (20 אלף שקל) ומצאנו עבודה מושלמת וגמישה להתפרנס תוך כדי טיול, אחרי שביטלנו את כל ספקי האינטרנט, ירקות אורגניים ושאר הכבלים הארציים, אחרי שדאגנו לויזות לתאילנד, ביטוחי בריאות לחו"ל וכל שאר סידוריישן: אנחנו עולים על המטוס. קונקשן במוסקבה, טיסה לבנגקוק. מבלים כמה ימי התאקלמות בעיר והופ על טיסה לקוסמוי או סורטאני, כמה ימים שם והופ מעבורת לקופנגן. על האי הזכור לטובה הזה אנחנו נשתקע לחודשיים בערך. שוכרים בית קטן וחמוד על החוף ומתחילים בשגרה החדשה שלנו.

img_20140131_122523

יום בשבוע מוגדר כיום מנוחה לאימא, יום בשבוע מנוחה לאבא, יומיים משפחתיים שמוקדשים לטיולים, חוויות או מה שבא לנו ועוד 3 ימים יהיו ימי עבודה. הילדים מתעוררים בשש בבוקר, כי ככה זה בלי קשר למיקום גאוגרפי או סטטוס חופש. אני נשארת לישון עד תשע, ניק קם איתם. הם אוכלים יחד ארוחת בוקר, משחקים קצת בחדר ויוצאים לסיבוב בוקר. אני קמה בעצלתיים ובאה לפגוש אותם במסעדה לארוחת בוקר, או שהם חוזרים הביתה לארוחת בוקר. ניק נשאר לעבוד קצת ואני יוצאת איתם לחוף. משחקים עם הילדים האחרים שבסביבה, או אחד עם השני, או איתי. מעבירים שלוש שעות עד ארוחת הצהריים. אוכלים כולנו יחד ואז שנצ. אחהצ מבלים יחד, ארוחת ערב במסעדה. משכיבים ילדים לישון, יושבים יחד בשקט במרפסת, מדברים על כמה טוב לנו פה.

IMG_20140126_173334964.jpg
Bliss

כשמתחיל לשעמם לנו כל השלווה הזאת, אנחנו אורזים את התיקים ונפרדים מהאי לטובת צפון המדינה. מטיילים בטבע, פוגשים אנשים מעניינים, אוכל מצויין. במקום שטוב לנו בו, נשארים לכמה שבועות, במקום פחות מוצלח, עוברים הלאה. מאזנים נסיעות ומעברים בתקופות של הישארות במקום אחד, מאזנים תקופות של טיולים ארוכים בטבע בזמן רגוע בבית. אוכלים בחוץ עד שנמאס, מבשלים אוכל ביתי עד שנמאס, מבלים רק המשפחה בבונדינג מדהים עד שנמאס, מבלים עם משפחות מטיילות אחרות עד שנמאס. זרימה הרמונית, אוטופיה לא מציאותית. אני יודעת שזה לא יהיה ככה. כלומר, זה יהיה ככה, הרבה מהזמן, אבל גם יהיה קשוח ודיסהרמוני ומתיש ומשעמם. ויתעורר צורך בקביעות, במוכר, בבית, בקהילה, בחברים. אין לי את התשובות. אבל חשוב לי לפחות לשאול את השאלות ולתת להן מקום. חשוב לי לנסות, לבדוק, להתנסות באורח חיים הזה. מה שיהיה, יהיה.

3 תגובות על ״איך אני חולמת שיהיה במסע?״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s