על כתיבה, ציפיות ואכזבות

​אחרי תקופה ארוכה של השתבללות פנימה, אני מוציאה ראש לבדוק איך הבחוץ מרגיש. לא היה לי קל לאפשר לעצמי את הזמן הזה. מצאתי את עצמי נוזפת בעצמי על זה שאני לא כותבת, ולא מקדמת עניינים, ולא עושה שום דבר. יש איזו ציפייה מופנמת להיות בעשייה מתמדת, ככה התרבות שלנו עובדת, אבל זה לא הדפוס שמתאים לי. והשיעור בימינו הוא ללמוד להתאים את המציאות החיצונית לחשקים הפנימיים. אז אני קצת מאוכזבת מעצמי על זה שהייתי מאוכזבת מעצמי על זה שלא כתבתי ולא עשיתי מה שציפיתי מעצמי. ואני רואה שזה לופ שלילי מיותר של ציפיות ואכזבות ונזיפות, ואני בוחרת לצאת ממנו, לרכך את המצח והפנים, להכניס אוויר לכל הנוקשות הזאת. מותר לי. זאת המנטרה. מותר לי לא לכתוב. מותר לי להיות מאוכזבת מאי הכתיבה. אבל לא בכוח.

דיברתי כבר על האופן שבו האנרגיה שלי מרגישה עונתית או מחזורית, וכך זה בא לידי ביטוי בכתיבה. אני מרגישה שהייתי צריכה זמן של עיכול ועיבוד של כל מיני תהליכים, זמן שנראה מבחוץ כמו אי עשייה, אבל מבפנים הכל רוחש. כמו זרע שנטמן באדמה, ונדמה שלא קורה איתו כלום, ופתאום הוא נובט. וזה קסם. וגם אצלי מתרחשים קסמים, אני רק צריכה אמונה וסבלנות. אז אני רוצה לנסות לחזור לכתוב בתדירות גבוהה, כל יום, ואני חושבת שמה שיאפשר זאת יהיה אם כל התהליך יעשה דרך הטלפון. זה אומר עם פחות תמונות, ודווקא מאוד נוח לי עם זה. עניין התמונות התחיל להרגיש לי מאולץ ומעושה. אני יודעת שזה כיף ומעניין לראות תמונות, הצצות קטנות לתוך החיים, עם צבע ועומק ופרטים. אני מקווה שהכתיבה שלי תספק מספיק צבע, עומק ופרטים מתוך החוויה הפנימית שלי. כי מסתבר שזה מאוד שונה, יש הבדל גדול בין מה שקורה לי מבחוץ, מה שאני עושה ביומיום שלי, לבין מה שקורה לי בפנים. והכתיבה מאפשרת *לי* הצצה קטנה לתוך החיים האמיתיים שלי, הרבדים הסמויים שבהם מתרחש הקסם. וזה עוזר לי לאין שיעור, המעקב הזה. אז אני חוזרת לכתוב, ביתר שאת.

ובעצם נזכרתי בסיבה נוספת שבגללה לא כתבתי זמן רב. הציפיות. חזרנו לציפיות. זה נושא גדול וטעון. התחלתי לצפות מעצמי לייצר פוסטים עמוקים ורציניים ומעניינים. ולהתאכזב מפוסטים בינוניים. חזרנו לאכזבה, גם היא נושא ראוי. הציפיות טומנות בחובן אכזבה. כי אי אפשר תמיד לעמוד בכל הציפיות. לפעמים נופלים, לפעמים לא קמים, לפעמים מגיעים כמעט, אבל זה לא מספיק לציפיות. אז לא, ציפיות לא בבית ספרנו. אבל מה אנחנו בלי ציפיות? מאיפה נשאב מוטיבציה להמשיך להתאמץ? דרך האמצע. ציפיות מציאותיות. כמו עם תינוקות וילדים, להתאים את הציפיות לשלב ההתפתחותי. בשלב הזה שלי, מספיק טוב לכתוב כל יום. זה לא צריך להיות מופתי, זה לא צריך להיות 600 מילים לפוסט, זה לא צריך להיות מעניין או עמוק. רגע, אז למה לכתוב בכלל? סתם בשביל לסמן לעצמי וי? אולי בשביל לשמר את ההרגל, בשביל הפוסטים שכן מביאים איתם תובנות. אולי.

אז אני חוזרת לשלוח חלקים מעצמי, בדמות מילים על מסך, לעולם הגדול. אני אוהבת לקבל מילים חזרה, אוהבת לשמוע הדהוד. אבל לא חייבת. כלומר, אני שואפת לכתוב פה בשביל עצמי. אבל מקבלת את זה שאני נהנית לקבל פידבק ומוצאת מוטיבציה בתגובות שלכם. זה חלק ממני. וואו, איזה ריפוי נחת עליי עכשיו! הצורך באישור חיצוני הוא חלק ממני. ואני עכשיו עוסקת בקבלת כל החלקים שבי. אז יאללה לקבל. אמרנו מותר לי? אז מותר לי להצטרך לקבל תגובות על הכתיבה שלי כדי להמשיך לכתוב. מותר לי שזה יהיה חשוב לי לשמוע שאוהבים אותי. מותר לי לחזור ולהדגיש בפני עצמי שזה רק חלק! ויש עוד חלקים שלא צריכים אישור חיצוני ושלא אכפת להם מה אתם חושבים עליי! גם אתם חלק ממני, מורדים קטנים ויקרים שלי. אני גם וגם, וככה זה מושלם.

5 תגובות על ״על כתיבה, ציפיות ואכזבות״

  1. יופי של פוסט, כיף מאוד לקרוא!
    כשכתבת שיש ציפייה לעשייה מתמדת בתרבות שלנו הבנתי שזה נכון. כאילו לא מדברים על זה, אבל מרגישים את זה. וזה מעייף, זה גם איננו הדפוס המתאים לי. נראה לי שלקרוא את זה, יעזור לי להשתחרר מזה, אז תודה!
    ואיפה מצולמים ניק והילדים? נראה מקום מגניב! חג שמח 😚

    אהבתי

    1. תודה רבה! אני שמחה שהתחברת. אני ממש עובדת על לשחרר מעצמי ציפיות של עשייה בתקופות שבהן פשוט לא בא לי לעשות כלום. ממליצה בחום!
      זה בגן שעשועים בטבעון, מקום מגניב בהחלט. וגם אני שם למטה, אפילו טיפסתי עד למעלה.

      אהבתי

  2. הכנות שלך, היכולת להביא את עצמך ככה בפשטות, לשים 'כאן על השולחן' בעידן של ליטוש וברירה של הרגעים בהם אנחנו נראים הכי טוב, עידן פייסבוק בו 'כולם פשוט מושלמים כל הזמן' מעוררת הערכה וכבוד אלייך כבנאדם ולמסע המדהים הזה שאת עושה באותנטיות שמעניקה פשוט השראה לכל מי שקורא (אני בטוחה). נורא נעים לקרוא אותך.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s