ימים קשים

עוברים עליי ימים קשים, ובימים קשים לא בא לי לכתוב. אני תוהה אם לא בא לי לכתוב כי אני לא רוצה להראות צדדים פחות מחמיאים שלי. אבל אני כבר יודעת שזה לא הסיפור. אין לי בעיה עם חשיפת חולשות וקשיים. אני חושבת שפשוט באמת נורא קשה לי. והקושי בא לידי ביטוי גם בכתיבה. ובכלל בכל פעולה שאני מנסה לעשות. אני כבדה, לאה, עייפה. אני זקוקה למנוחה ואין כזאת בנמצא. ואני תקועה בלופ של כמה קשה לי וכמה אין לי מנוחה, במקום לזמן לעצמי את מה שאני רוצה. כי כשקשה כל כך, קשה שלא לשקוע בתוך הקושי. ואז קשה עוד יותר להיחלץ ממנו. קשה להיזכר בטוב ובחיובי, קשה קשה קשה.

אני רוצה להוציא את עצמי מזה, אבל בינתיים קשה. ואני מנסה לפרוט את הקושי הזה למרכיביו, להבין ממה הוא בנוי. ואני לא מוצאת שום רכיב מיוחד או שונה, שום הסבר מספק למה כל כך קשה לי פתאום. כל הנסיבות דומות; אני עם הילדים כל היום בלי אף עזרה, אין לי טיפת זמן התאוששות, ניק עובד קשה מאוד, ההורים שלי בחו"ל. אלה תנאי הפתיחה, ובתוכם אני מתנהלת תמיד, בדרך כלל יותר בטוב. אבל יש עייפות החומר, ויש הצטברות של עומס, ויש מחסור חמור באנרגיה וכוחות, ממש מגרדת את הקו האדום. ולפעמים לא צריכה להיות סיבה מספקת, לפעמים אלה פשוט הגאות והשפל הטבעיים של היותי אישה והיות הנשים מחזוריות, כמו הטבע, כמו הירח.

מאיפה מוצאים אנרגיה כשלי נגמרת? מהאוויר, מהאדמה, מהשמש, מהמים, מהירח. פעם הייתי מוציאה אותה מאנשים אחרים. בלי כוונה, בלי לשים לב, הייתי שותה להם את האנרגיה עם קשית. בעיקר לבני זוג. אולי אני עדיין עושה את זה במידה מסוימת, בלי כוונה, בלי לשים לב. אבל היום אני יודעת על דרכים אחרות להתמלא, ואני רוצה לנסות אותן.

20160914_172124.jpg
לא, אפילו החיוך הזה לא ממלא אותי בימים כאלה

אז אני עושה מדיטציה זריזה ונושמת לתוכי כוחות מאיפה שרק אפשר. מספיק כדי להוציא אותנו מהבית לחוג תיאטרון. אבל ניל התעורר במעבר לאוטו, והוא בוכה וצורח כל הנסיעה, ואנחנו באיחור לחוג, ופתאום יולי צריכה פיפי (אפילו שהצעתי לה פעמיים לפני שיצאנו), ואני עצבנית ולחוצה והבכי של ניל גומר אותי, ואני מצליחה להיכנע למחשבות השליליות, "לא הייתי צריכה להתעקש לצאת מהבית היום, הכל משתבש, זה חרא של יום…" ואני מעבירה את הנסיעה בספק-שירה-ספק-צרחות עם הדיסק, וזה מה יש.

הגענו בשלום, פחות או יותר, וכבר חשתי הקלה. לאט לאט הדבק, שאיתו יולי הייתה דבוקה אליי בתחילת החוג, התחיל להשתחרר, והאווירה השתחררה, וכל השליליות שסחבתי איתי התחילה להשתחרר. אני כבר יודעת היטב שאני צריכה תחלופת אנרגיה כשאני נכנסת למצב הזה, שאני צריכה לראות אנשים ולהתאוורר, ולכן התעקשתי לצאת מהבית למרות כל הקשיים. וטוב שכך. כי בסוף היה ממש נחמד. יולי התחילה להשתתף בחוג, אחרי שנה שלמה של ישיבה בצד וסירוב לקחת חלק בחוג. וזה מאוד משמח אותי ורציתי להמשיך בשוונג משבוע שעבר. אמנם קיבלתי באהבה את הרצון שלה רק לצפות מהצד ולא להשתתף, ובטח שלא לחצתי עליה לעשות שום דבר שהיא לא רוצה, אבל הרגשתי שהיא הייתה יכולה להנות מכך, ואני ממש שמחה שנתתי לה את הזמן היא הייתה זקוקה כדי להרגיש מוכנה להשתתף.

20160914_115431.jpg
יולי מככבת בתור יונה

ובכלל רציתי לכתוב על הקמפינג… כנראה שיש דברים שלא רוצים להיכתב. חבל, דווקא היה נחמד, בין כל הסבל הרגיל של חיים עם ילדים. אבל כבר מאוחר, ואני כותבת את הפוסט הזה בהמשכים כל היום וקצת נמאס לי ממנו. והרבה נמאס לי מזה שאין לי פנאי ואין לי זמן ואין לי מנוחה ואני זקוקה להם כל כך. המיכל ריק ואני חייבת למלא אותו. יאללה, עוד מדיטציה לפני השינה ואולי אני אקום חדשה בבוקר. לעוד יום של לתת מעצמי כל מה שיש לי ואז עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת. לפחות יש מי שמעריכים את זה, שרואים את ההשקעה האדירה ומכירים בחשיבותה. תודה על זה.

 

8 תגובות על ״ימים קשים״

  1. הי אהובה, אולי זה ישמע קיטשי, אבל מה שממלא אותי בימים קשים ועייפים, אלו דווקא הפוסטים שלך, שמצפה להם באדיקות… 🙂
    אז תודה שכתבת!!! את אכן עושה עבודה מדהימה!!!

    Liked by 2 אנשים

  2. חיכיתי וחיכיתי והיה שווה 😊
    גם מתוך הקושי והעייפות את מצליחה לתת לי המון השראה ולעורר את המחשבות לפני השינה.. לילה טוב ❤

    Liked by 1 person

  3. מתוקה שלי, איזה מזל שאת יכולה למצוא כוחות פנימיים ולהוציא את עצמך מלופ של הקושי. תנסי לחלוק עם חברות את הטיפול בילדים ולהיות פחות לבד שניק בעבודה.
    אוהבת אותך 💚💜💛💙❤

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s