חופש וחירות

הראשון לספטמבר הגיע, מתחילה שנת חנב חדשה. יולי הייתה אמורה לעלות לגן חובה, ניל היה אמור להיכנס באיחור אופנתי למשפחתון לשעות ארוכות בלעדיי, ואני הייתי אמורה ללכת לאיזה משרד ולעשות תשע עד חמש מייאש. אלה החיים, לא? לא! כל פעם שקול מבחוץ אומר לכם "אלה החיים", תגידו לו "לא!". החיים שלי הם לא שבלונה של מוסכמות חברתיות, מה אמורים לעשות ובעיקר לא. החיים שלי הם סדרה של בחירות להקשיב ללב שלי, להתעקש לדייק לי את המציאות עד כמה שניתן כרגע, ולהמשיך לתכנן איך אוכל לשפר עוד בעתיד ולקרב את עצמי לחלומות הכי פרועים שלי.

2016-09-01-14.50.55.jpg.jpeg
ניל מנגן ורוקד לעצמו, חלום פרוע של ילד

אני חושבת שהחלום העיקרי הוא לא להיות משועבדת. לא להיות משועבדת לעבודה, לחובות, לציפיות של ההורים, למוסכמות של החברה, לחלום האמריקני של שפע חומרי. כשאני קוראת את זה, אני מבינה פתאום כמה למדתי מאבא שלי, כמה אני דומה לו. אני נזכרת במשהו שהוא אמר לי פעם על הבחירה שלו בתחום התעסוקה שלו. הוא אמר שהוא חלם להתפרנס מעיסוק שיאפשר לו לקחת חופש מתי שהוא ירצה, בלי בוס שצריך לבקש ממנו שום דבר ולהרוויח מספיק כדי שיוכל בכל רגע לקום ולטוס לראות את הביטלס בהופעה. אז הביטלס כבר לא קיימים, אבל החופש קיים עבורו.

ועבורי? ללכת בדרכו של אבי זה חופש? האם נעשתה בחירה חופשית אמיתית או שזה סוג מוסווה היטב של כפייה? ברמה הפילוסופית, תמיד האמנתי שאין באמת רצון חופשי כי אנחנו מושפעים מכל כך הרבה דינמיקות, חוטים בלתי נראים שמושכים אותנו הלאה במסלול מותווה מראש, שנגזר משילוב ייחודי של תורשה והשפעה סביבתית. חלק נכבד מחיינו אנחנו נאלצים להיות מי שאנחנו, ללא יכולת בחירה וללא מודעות לאילוץ. האני האמיתי שלנו קבור עמוק מתחת לכל ההתניות, ההשפעות, המשיכות שהופכות אותנו למי שאנחנו. ואז, לפעמים, מגיע רגע בחיינו, או כמה רגעים, בו מוסר צעיף מעל העיניים ויש התעוררות רגעית. לרגע אחד אני רואה את עצמי נסחפת בזרם החיים שעוצבו לי מתוקף נסיבות לידתי וחיי, ואני מצליחה לעצור לרגע קט, להאחז בענף נמוך ולהביט מלמעלה על הנהר הזה. על החיים שלי.

מנקודת האחיזה הזו אפשר לקבל החלטה בלתי מושפעת. בחירה בנתיב חדש שאליו אני חותרת, שמהדהד את נפשי ביתר דיוק. אני שמחה על ההשפעה של אבי עליי. הוא אדם חכם שאני לומדת ממנו המון. ואני שמחה שהוא לימד אותי את חשיבות החירות, החופש והיות האדם נאמן לעצמו. אימא שלי תמיד אומרת שבחרתי טוב להיוולד למשפחה הזאת, והתפיסה הפשוטה הזאת שהייתה לנשמה שלי בחירה, והיא בחרה בחיים האלה, בהורים האלה, בשיעורים האלה, התפיסה הזאת משנת חיים בעומק ובחירות שהיא מאפשרת. גם אימא שלי אישה חכמה שאני לומדת ממנה המון. ואני שמחה שהיא לימדה אותי על אושר, על אכפתיות ועל חשיבות המשפחה והחברים. בחרתי טוב. משני הוריי קיבלתי את החתירה לחופש וחירות. בחרתי בהם כדי לקבל את נקודת הקפיצה הטובה ביותר למסע הזה של הנשמה שלי, לחיים שלי.

img-20160830-wa0000.jpg
ההורים שלי, 6 שנים לפני שבחרתי בהם

כמה הרבה יותר נעים להתקיים מתוך תחושת חופש ובחירה. אנחנו אמנם נולדות לתוך נסיבות מעצבות שקשה להשתחרר מהמשיכה שלהן, אך בחרנו מראש את הנסיבות המדויקות לנו, שיקדמו אותנו כמה שניתן במסע. אני מודה על כל ההשפעות של ההורים שלי, הן הביאו אותי למקום הזה עכשיו. מקום שמאפשר לי התעוררות, בחירה, חירות. השחרור מההשפעות שלהם הוא תהליך ארוך וכואב לשני הצדדים, אבל בסופו יש פירות מדהימים. הייתי צריכה להתרחק מהם כל כך כדי למצוא את דרכי חזרה במידה הנכונה לי, למקום שמתאים לי, בתוך המשפחה הקטנה שלי ובמשפחה הגדולה שלי. וגם הילדים שלי יעברו תהליך היפרדות והתרחקות ממני, ולבי ישבר קצת. אבל אני אזכור שזה זמני וזה משרת מטרה חשובה מאוד, למצוא את עצמם.

אז היום הראשון בספטמבר ואני חופשיה. חופשיה לתכנן תוכניות, לרקום מזימות ולהגשים חלומות. נשמע מגניב, אה? רוצים לדעת איך זה נראה בפועל? כבר שעתיים ישן עליי תינוק חולה מאוד, כל הגוף שלי הוא טישו אנושי מרוח בנזלת, חצי לילה לא ישנתי, כואב לי הגרון והראש. חופשיה, כן. הבחירה להביא ילדים לעולם מבטלת כל כך הרבה מהחופש אליו היינו רגילים, אבל מביאה איתה חופש מסוג אחר, החופש להתמסר לחלוטין למשהו גדול ממני, כי הילדים האלה יהיו גדולים ממני ומכל מה שהכרתי עד היום, ואני לוקחת חלק אדיר בזה. אז החופש המוכר יחזור כשהם יגדלו קצת, ואני עוד אתגעגע לגוף הקטן שלהם שוכב בוער וסובל בזרועותיי, אני אתגעגע לאינטנסיביות שבה הם היו זקוקים לי ולאהבה הטהורה והמזוקקת שזרמה בינינו בערוץ פתוח ושוצף. החופש יגיע, בינתיים יש לי בחירה.

20160901_135354.jpg
כותבת על חופש, לא יכולה אפילו ללכת לעשות פיפי

8 תגובות על ״חופש וחירות״

  1. פוסט מעניין!
    אני יודעת שקיבלתי מאמא שלי הרבה דברים טובים, ועדיין היא כ"כ מעצבנת אותי לפעמים! תוהה, אולי זה בגלל שלא התרחקתי ממנה מספיק…

    Liked by 1 person

  2. כל מה שתגידו לילדיכם לא משנה. מה שתעשו, משנה מאוד. הורים משמשים דוגמה יום- יומית לילדיהם. ילד שראה אבא מכה, יגדל להיות אב מכה בעצמו….. לכן תתאמצו.
    כפי אומרים Fake it till you make it.

    Liked by 1 person

  3. זה פוסט כל כך חשוב בשבילי, כי המסלול שמותווה לי מותווה לי חזק. אני מרגישה, שמגיל ילדות פועלים עלי כוחות של הוריי לגבי "מה ואיך צריך". רק לאחרונה ממש, אני מתחילה להרגיש, שאולי אולי אפשר קצת אחרת. אולי יש דברים שאני יכולה לקבוע עבורי. זה לא קל לי. לא הרגשת ההתניות ולא הניסיונות להשתחרר.

    Liked by 1 person

  4. לוטן זה פוסט מדהים, וכל שנה אני מרגישה שאני מצליחה לקרוא אותו ברובד עמוק יותר. תודה על שהכנסת אותי לנהר ❤️

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s