אופטימיות באמצע הדרך

מחר זה היום האחרון של אוגוסט, זמן מצוין לפוסט מעודד. לפני ההריון השני שלי, פחדתי נורא מהשנה הראשונה עם שניים. גם ילדה היי ניד וגם תינוק? תינוק שצריך להחזיק על הידיים או במנשא כל הזמן, להניק כל הזמן, להחליף חיתולים, תינוק שבוכה כל הזמן ומתעורר כל הלילה. דמיינתי קושי עצום. ולא רק דמיינתי, גם ראיתי אצל חברות כמה ההסתגלות לתינוק חדש במשפחה, בנוסף לילד בחנב, היא קשה בטירוף. ראיתי את היחס כלפי הבכור משתנה, ראיתי איך כל השלבים הקשים חוזרים: הנקה סביב השעון, גב כואב מהמנשא, חיתולים, זורק אוכל על הרצפה, מורח טחינה על השמלה, רץ לכביש, נוגע בחשמל, טנטרומים… וזה רק התינוק, מה עם הבכורה? צפיתי קושי עצום עבורה. לעבור מלהיות מרכז היקום לשחקנית משנה זה הורס. פחדתי שלא יהיה לי זמן להשקיע בה יותר, שאני אזניח אותה ואת הצרכים שלה, ושזה יעלה לכולנו ביוקר. שהיא תצרח ותרביץ ותשבור ותהרוס, שהיא תהיה חולה הרבה יותר, בוכה הרבה יותר, ברגרסיה. וכמובן שפחדתי גם שלא אצליח לטפל בתינוק כמו שצריך. בטח לא בסטנדרטים הגבוהים של הורות מקושרת. בקיצור, פחדתי מאוד מהצעד הזה. דחיתי אותו ככל שיכולתי. אבל רציתי ילד שני. אלוהים תעזור לי, אני רוצה אפילו שלישית. והייתה לי אמונה. האמנתי שהתינוק שיגיע אליי יהיה שונה ממה שחוויתי. האמנתי שאני מגיעה מוכנה יותר, יודעת למה לצפות ואיך לטפל בתינוק. וצדקתי.

img-20160828-wa0026.jpg
איזה תינוק הגיע אליי, אין דברים כאלה!

אני לא אומרת שלא קשה. בטח שקשה. אבל הבטחתי פוסט אופטימי, אז לפני שאני נסחפת עוד יותר עם הקושי, הנה הטוויסט. הרבה פחות קשה לי ממה שחששתי. אני 9 חודשים לתוך האימהות לשניים ואני במצב די טוב. והילדים במצב טוב! יולי לא נהייתה חולה, אפילו שהייתי בטוחה שהקושי הרגשי שלה יתבטא במחלות. אני כנראה ממש מצליחה לענות על הצרכים שלה במידה מספקת. יותר מזה אי אפשר לבקש בשנה הראשונה אחרי שהתווסף תינוק למשפחה. כן, היא צורחת עלינו לא מעט, אבל מרביצה לעיתים סופר נדירות. לא שוברת, לא הורסת, לא חולה, לא רגרסיה. לא בקושי. היא בסך הכל בטוב. מסתגלת בצורה מעוררת השתהות, אמפתית כלפי כולנו, אוהבת ועדינה ומדהימה.

20160827_223813.jpg
אוהבת ועדינה, גם מתוך שינה

והכל בזכות העבודה המעולה שאני עושה. כן כן, אני מודה בפה מלא שאני האחראית העיקרית לכל הטוב הזה. מגיע לי. מותר לי. אני מרוויחה את זה ביושר. (קפץ לי לראש פתאום הקטע הזה של עין הרע או לעורר קנאה, ואני רוצה להתייחס אליו. קודם כל, אני מוגנת ושמורה ואף אחד לא רוצה לעשות לי שום דבר רע, וכך גם כל משפחתי. תודה. שנית, אני מרגישה שיש בקטע הזה של עין הרע ניסיון להקטין את האושר של אנשים ולהפחיד אותם. "אל תהיו יותר מדי מרוצים כי מישהו יכול לקחת את זה מכם, סתם ככה מתוך קנאה ורשעות, בלי שיש לכם אפשרות להגן על עצמכם". לא קונה את זה. אני מאמינה שהטוב שלי משמח אנשים אחרים, מראה להם מה אפשרי ונותן להם תקווה. זו לפחות הכוונה שלי, ואני מאמינה שזה מה שחשוב.)

חזרה לאופטימיות. הנקודה היא שאני במקום הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שאני אהיה. והגעתי לנקודה הזאת בכלל מתוך הייאוש של השבועות האחרונים. פאקינג אוגוסט, כאמור, ותוסיפו לזה את ניל מוציא שיניים, בוכה יותר, אומלל, משלשל, מנוזל, משתעל, תענוג. ואני עייפה עד לשד עצמותיי, לא ישנתי טוב כבר עשרה חודשים, אין לי מספיק זמן לעצמי (שהכרחי לי לתיפקוד ממש כמו שינה ואוכל), אין לי סבלנות ליולי בשיט, אפילו כשהיא ממש משתדלת וחמודה, ותוסיפו לכל זה בן זוג חולה… רגע, שוב נסחפתי לתוך הקושי. הנקודה היא שאני לא שבורה. אני קרוב, אני ליד, אבל אני לא שם. אני לא מסיימת כל יום שבורה ורצוצה ובוכיה. רק פעם בשבוע שבועיים… זה מבחינתי הישג, זו הצלחה. עוד שלושה חודשים ניל יהיה בן שנה (איך קרה דבר כזה?! לאן הזמן טס ולמה הוא לוקח את התינוק המתוק שלי איתו?), ואני רשמית אהיה אחרי תקופת הקושי וההסתגלות. האם בין לילה החיים שלי יהפכו לדבש? לא. אבל יהיה יותר קל. לאט לאט, בהדרגה, הכל יהפוך פשוט יותר, קליל יותר, נעים יותר. ועוד שנה אני אסתכל אחורה על התקופה הזאת, אזכר באוגוסט האחרון שלי בארץ, ואחייך מתוך הערסל על חוף הים. אמן.

img-20160828-wa0018.jpg
מה, לא נתגעגע לאוגוסט על שפת הנחל כשיגיעו ימי הגשם המבאסים של החורף?

5 תגובות על ״אופטימיות באמצע הדרך״

  1. קוראת בהזדהות את הגיגי ההסתגלות לתינוק חדש במשפחה. גם אני מרגישה שעשיתי עבודה טובה! והרבה ממנה בזכותך. כולנו ממש בטוב. חוץ מענן הכניסה לגן שתלוי( בעיקר מעל ראשי).

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s