ההורים

What is done in love is done well.

באפליקציית יומן שאני כותבת בה את הפוסטים לבלוג, יש פיצ׳ר של משפטי השראה לכתיבה. והנה משפט שמתיישב לי בול על מה שרציתי לכתוב עליו היום. ההורים. נושא כבד וטעון, שאני שואפת לתת הסתכלות חדשה עליו.

בשיחות רבות עם חברים נושא ההורים עולה. אנחנו מתלוננים יחד על הביקורתיות שלהם, על הקושי שלהם לקבל את הדרך שלנו, ששונה כל כך משלנו, לכאורה. הם דואגים לנכדים התמימים שלהם ולמה שאנחנו ההורים המשוגעים מעוללים להם, החל מטבעונות, דרך חינוך ביתי, ועד חיסונים. על כל בחירה שלנו יש להם טענות ומענות ודאגות.

20160721_142942.jpg
עם סבתא מימי

וכמה זה קשה לעמוד מול מתקפות כאלו על ההורות שלנו, וכמה מערער זה שחושבים שכל בחירה שלנו מזיקה לילדים, וכמה מבאס שאי אפשר באמת להתייעץ איתם ולהיתמך על ידם. והכל יפה ונכון וצודק, ואני הרגשתי ככה עם הוריי חודשים רבים ושנים סביב הגידול של יולי, ואפילו קצת בנושא אחד ספציפי וכאוב עם ניל (ברית מילה). והיה לי קשה ומערער להצטרך להגן על עמדותיי הגם-ככה-חדשות-ולא-מעוגנות.

ובהתחלה כעסתי עליהם שהם לא מבינים אותי ולא מסכימים איתי, ונטרתי להם על שלא גידלו אותי באופן הזה, והייתי ביקורתית כלפיהם וכלפי כל עצה בעלת כוונות טובות שהם ניסו לייעץ לי, ואני בטוחה שזה המצב עבור הרבה משפחות כיום. מצב של קרע במשפחה המורחבת, קושי, מתח, נושאים שמפחדים לדבר עליהם, ביקורת הדדית ושליליות וכעס וכאב. ואני מקווה להכניס גם לכם קצת ריפוי למקום הטעון הזה.

20160703_180055.jpg
ניל, המרפא הלאומי, עם סבא צביקה

 

אז אחרי שגמרתי לבכות לפסיכולוגית שלי על אימא שלי, ולכעוס עליה ולהאשים אותה בכל מה שיכולתי, התפנתי להתחיל להבין אותה, ולראות את הדברים מהצד שלה. יענו אמפתיה.

ההורים שלנו חיו בתקופה שונה מאוד מאיתנו. פער הדורות וזה? זה אמיתי. ומה זה אומר? זה אומר שהם עשו את הטוב ביותר שהם ידעו, בדיוק כמו שאנחנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יודעים. הם גדלו עם הורים אללה איסתור, שלא ראו אותם, ולא נתנו מקום לרגשות ולנפשות הקטנות שלהם. היו צועקים עליהם, מזלזלים בהם, לא נותנים טיפת חופש, ואפילו מרביצים להם. ככה זה היה, זה מה שהיה מקובל, זה היה העולם שבו ההורים שלנו גדלו, זה מה שהם שרדו.

וכשהם הפכו להורים, הם נשבעו שלא יגדלו ככה את ילדיהם-שלהם, אותנו. שלא יעבירו הלאה את הכאב, אלא יעצרו את השרשרת הזאת. וזה בדיוק מה שהם עשו. מעטים הילדים בדור שלנו שחטפו מכות באופן קבוע. אנחנו גדלנו בשפע חומרי, ואפילו רגשי ביחס למה שהם חוו. ההורים שלנו עשו מהפכה בגידול הילדים, לא פחות מזו שאנחנו עומלים לעשות.

img-20160723-wa0002.jpg
המהפכן הראשי למשפחה, יחד עם דור שלישי למהפכנים

האם הם היו מושלמים? לא. הם לא עשו טעויות? עשו גם עשו. האם לא התפלקו להם אוטומטים מדי פעם, איזו סטירה פה ושם? התפלקו. בדיוק כמונו. לא מושלמים. אבל מלאי כוונות טובות. ואהבה ודאגה ותעוזה לחפש דרך שונה ממה שהם הכירו, לתת לילדים שלהם חיים יותר טובים ממה שלהם היה.

ואנחנו? מבינים עכשיו כמה כפויי טובה אנו נראים להם עם הדרכים החדשות והנכונות יותר לגידול ילדים. אבל ככה העולם עובד. ככה האנושות מתקדמת, מתפתחת ומשתפרת. כל דור עושה קצת יותר טוב. לכל דור מתאפשר לעשות קצת יותר טוב בזכות היותר טוב שעשו הוריו. לא היינו מגיעים לכזאת רמה של מודעות ויכולת, לולא רמת המודעות והיכולת שהפגינו הורינו.

img-20160612-wa0001.jpg
רמת מודעות ויכולת שמתבטאת גם על נדנדות עם נכדות

אני לא אומרת את זה להורים שלי, לא מספיק ולא בכלל. איך ניגשים לשיחה כזאת? על הפיסקה השנייה כבר היה מתלקח פיצוץ רב נפגעים. אז אני מנצלת את הפלטפורמה המופלאה הזאת שיצרתי לי ואומרת להם (כי הם בין קוראיי ההדוקים ביותר… (מבינים עכשיו כמה אומץ יש לי בכתיבה ובחשיפה פה?!)) את כל הדברים האלה שמגיע להם לדעת שנמצאים לי בלב.

אני אסירת תודה להורים שלי. אני באמת חושבת שהם עשו איתי עבודה מדהימה. הם נתנו לי את כל מה שהיה להם לתת ועוד הרבה יותר. הם נתנו לי את החיים, את העולם, את האהבה. הם עודדו אותי לחשוב בעצמי, למרוד במוסכמות, לבעוט במערכת. אולי לא ביודעין, אבל מתוך דוגמה אישית. כל מה שאני היום הוא בזכותם, וזה המון. ברור שהם עשו איתי טעויות. אי אפשר אחרת. אבל בשורה התחתונה, הם עשו הכי טוב שהם ידעו, הכי טוב שהם יכלו, וזה היה יותר ממספיק. זה היה בדיוק בדיוק. ובגיל 30 פלוס זה באמת כבר הזמן לקחת אחריות על עצמי ועל החיים שלי, ולהפסיק להאשים אותם ולבכות עליהם אצל פסיכולוגים.

מה שנעשה באהבה, נעשה טוב. זה משפט ההשראה איתו פתחתי את הפוסט ואין מדויק ממנו כשזה מגיע להורות. כולנו אוהבים את הילדים שלנו ברמה לא הגיוני ובלתי נתפסת. ומה שנעשה באהבה, נעשה טוב. בואו נמשיך לעשות טוב לילדים שלנו. אבל בואו נעשה גם קצת טוב עם ההורים שלנו. באמת שמגיע להם.

img-20160517-wa0009.jpg
המשפחה שלי 3>

מוקדש באהבה רבה להורים הנפלאים שלי, שגם אם לא תמיד מסכימים עם הדרכים המשונות שלי, תמיד תמיד תומכים בי, אוהבים אותי ומקבלים אותי כמו שאני. באמת שאין דברים כאלה. תודה לכם על הכל.

2 תגובות על ״ההורים״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s