חסר כיוון אך משמח

יש לי שני פוסטים שאני רוצה לכתוב. אחד זה פינת החפירה המוזמנת הרביעית על גבולות. אבל זה כזה נושא ענק ומורכב, שאני דוחה אותו כבר שבועות. השני עלה לי לראש הבוקר, המדריך לאבא המסור, בו אני אפרט מה גבר יכול לעשות כדי להיות יותר נוכח ויותר תומך במשפחה. ויש את האפשרות השלישית, פשוט להתחיל לכתוב ולראות מה ייצא.

ספקות עצמיים עולים. מי אני שאכתוב על גבולות או אגיד לגברים איך להיות אבות? מי אני באמת? אני יודעת כל. אני באמת מרגישה ככה, כאילו יש בי ידיעה מאוד עמוקה על המון תחומים שקשורים בבני אדם, הורות, זוגיות, חינוך, רגשות. ידיעה פנימית, אינטואיטיבית, שקשורה ביכולות וברגישות איתן נולדתי. וידיעה חיצונית, תאורטית, שקשורה באינטלקט שלי, בקריאה ולמידה של הנושאים שמעסיקים אותי, בניסיונות לקבל אישור מבחוץ לדברים שאני פשוט יודעת, פשוט מרגישה.

לפני כמה חודשים, חבר התחיל ללמוד ליווי הורים אצל שי אור, וישר הזמנתי אותו להעביר סדנה לנו ולחברים מתעניינים אחרים. חברה אחרת תהתה אם לא מפריע לי שהוא עדיין לא סיים את הלימודים והוא רק בתחילת דרכו, חסר ניסיון, שהיא תמיד מעדיפה לפנות לאנשי מקצוע בעלי ניסיון רב והמלצות בשפע. ואז הבנתי משהו שתמיד ידעתי, אך מעולם לא ניסחתי. אני מאמינה שברוב המקרים וברוב תחומי העיסוק, או שיש לך את זה או שאין לך את זה, וכל ההכשרה והניסיון שבעולם לא יוכלו לתת לך את זה, כמו גם היעדר הניסיון וחוסר ההכשרה לא יכולים לקחת את זה ממך.

אבל העולם (עדיין) לא עובד ככה. וברור שיש ערך וחשיבות להכשרה נאותה בכל תחום. ומובן שעדיף לפנות למישהי ששומעים עליה חוות דעת מוצלחות. וקשה לשפוט מי אמין בין ים של שרלטנים. ובכל זאת. אני מרגישה שיש לי את זה. איזה כישרון מולד להבין אנשים, לעזור להם להגיע להבנות להן הם זקוקים, ללוות אותם בתהליכים שלהם. אין לי הכשרה (עדיין) ואין לי ניסיון (מעבר לחברים), אבל יש לי את זה. בזה תמיד הייתי בטוחה. ועכשיו זה סוף כל סוף הבשיל בי מספיק כדי לצאת החוצה ולמצוא את מקומי בעולם המקצועי. ומצאתי את מסלול ההכשרה המדויק ביותר בשבילי. הכל מוכן לצאת לפועל.

אז שוב יצא לי פוסט חסר כיוון ואחדות. אבל יצא, כתבתי. אני חושבת שזה קצת כמו שיחות איתי. ואני מקווה שזה מספיק טוב בשביל מי שקורא. זה מספיק טוב בשבילי כרגע. כתיבה, כמו כל הדברים שאני עושה, באה בגלים ופרצי אנרגיה. וכרגע אני באנרגיה נמוכה, איטית, כמו טלפון עם סוללה חלשה שנכנס ל energy saving mode. במצב כזה, כל פוסט הוא הישג משמח. אני משומחת 😉

20160510_131110.jpg
תמונה שלי במקום משמח

3 תגובות על ״חסר כיוון אך משמח״

  1. מכיר את הבחור שהזמנת והוא מודה לך על הופעת הבכורה והקפיצה למים שארגנת לו 🙂
    העיקר זה להוציא את הקול שלך החוצה ויש לך המון לתת. אוהב את הכתיבה שלך ומחכה להופעת הבכורה:)
    תודה

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s