דמעות ותמונות

הבוקר בכיתי. אני לא בוכה הרבה ומנסה לשמוח כשאני כן בוכה. זה אומר שהצלחתי לשחרר רגש שהיה קשה וגדול, במקום לתת לו מקום בתוכי. בכיתי כי ארוחת הבוקר המפנקת שניק מכין לי כל יום, התנפצה על הכביש. שכחתי את הקערה על גג המכונית כשהעמסתי את הילדים והציוד. הייתי כל כך מאוכזבת ועצובה ורעבה, שפשוט פרצתי בבכי. זו לא הייתה הפעם הראשונה שיולי ראתה אותי בוכה. חשוב לי שהיא תראה אותי מבטאת מגוון רחב של רגשות בצורה בריאה. אבל הפעם קיבלתי מתנה אדירה, אישור לדרך החינוך שלה. יולי בת ארבע וחצי והביעה אמפתיה בצורה שלא הייתה מביישת אף מורה לתקשורת מקרבת. היא אמרה לי שעצוב לה בגלל שעצוב לי. שזה ממש גורם לה לבכות,כמה שאני עצובה. ואז היא סיפרה לי שכשהיא הייתה קטנה, היא גם שכחה דובי על גג האוטו והוא נפל ואז נדרס ונקרע. דבר שמעולם לא קרה. אבל הבנתי את הכוונה שלה. היא ניסתה לומר לי בדרכה שהיא מבינה איך אני מרגישה. וזה היה כל כך מקסים. הרגשתי שהיא באמת רואה אותי, וזה היה נפלא. הייתי רוצה לספר שמיד הרגשתי יותר טוב, כמו שאמרתי לה, אבל האכזבה ליוותה אותי כל הדרך לנחל. וגם זה בסדר. יש מקום להתאבל על אובדן, אפילו אם זה בסך הכל מוזלי.

20160507_160710.jpg
הילדה והאגדה

המשך היום היה נפלא. אני כל כך נהנית ללכת לנחל כל יום ראשון, זה באמת מקום קסום. השהות בטבע, עם המים הזורמים, מחייה את הנשמה שלי. יש משהו כל כך נכון בלפתוח את השבוע שם, בצל האקליפטוסים, במי הנחל הקרירים, עם ילדים חופשיים, פראיים ומאושרים מתרוצצים סביב. הפעם זכרתי לצלם תמונות!

img-20160724-wa0005.jpg
רוחצות את הנשמה במים זורמים

אז מה רציתי לכתוב היום? מי זוכרת… זה מה שקורה כשאני לא מספיקה לכתוב במהלך היום, ומגיעה לזה רק בעשר בלילה. שעה שאימהות לילדים קטנים מחשיבות כאמצע הלילה ובצדק. כמעט הצלחתי לכתוב, כמיטב המסורת, בזמן שניל ישן, אבל הוא איכשהו התעורר לפני שהספקתי לכתוב יותר משני משפטים. מה שכן, הספקתי לצלם את עצמי תוך כדי שאני כמעט מספיקה לכתוב. אם זה לא הישג, תקראו לי מולי.

20160724_132901.jpg
רואים שאני מאושרת בנחל?

אז לא כתבתי שום דבר מהפכני, מרעיד אמות סיפים היום. אבל הפגזתי בתמונות ליגה!

5 תגובות על ״דמעות ותמונות״

  1. אכן תמונות ליגה. לא להאמין שהמקום הזה בארץ! איזה מים בכמות. פתאום אפילו הגיהינום קיץ הזה נראה אפשרי!
    הסיפור על ארוחת הבוקר מקסים. זה מזכיר לי מנהג שלנו, יובל כל חמישי בערב יוצא לפגוש חברים, לפני שהוא יוצא הוא מכין לי סלט גדול. ירדן עדיין מתעוררת הרבה פעמים אחרי שהולכת לישון וזאת דרך קטנה לעזור לי (אני מבקשת. אבל זה עדיין נחמד).

    Liked by 1 person

  2. כיף לקרוא אותך. סיטואציה ממש מרגשת…לראות שיש הפנמה של ערכים חיוביים במערכת של היצור הקטן הזה.
    זה כמו פלא. כמו לקצור פירות אחרי עיבוד ארוך של הקרקע וזריעה. שמחה בשבילך.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s