קופצת למים

אני לא עושה דברים באופן פשוט. אני מסבכת, חוקרת כל כיוון לעייפה, נכנסת לעומק ולרוחב, ופעמים רבות הולכת לאיבוד מרוב מחקר. כזאת אני, ויש לזה המון יתרונות. אני יסודית, מעמיקה, מלאת ידע. אבל לפעמים זה עוצר אותי, מעכב אותי, מבלבל אותי. אז אני עובדת על פשטות, הפשטה, פישוט. וקפיצה למים.

זו אני קופצת למי הבלוגוספירה העמוסים, על אף העדפתי למקומות אינטימיים, על אף הפחד מכישלון, על אף החשש מחשיפה. הקפיצה בהשראת גיסתי המוכשרת, שפתחה לא מזמן בלוג על המסע המשפחתי שלהם מחוף לחוף בארה"ב וקנדה. אני משתעשעת עם הרעיון הזה כבר עשרים שנים בערך, וכל פעם משתפנת. כשיולי נולדה אפילו התחלתי לפתוח בלוג ונתקעתי בשלב בחירת השם. אז הפעם אני מדלגת על השלב הזה לבינתיים וכותבת באפליקציית הפתקים.
ועל מה אני כותבת? או, בעצם, על מה אכתוב? על החיים שלי כמובן.

על החיים שלי בתור אישה במסע התפתחות אישית וצמיחה רב מימדית.

על החיים שלי בתור אימא במשרה מלאה לשני ילדים מופלאים.

על החיים שלנו בתור משפחה שמגדלת את ילדיה בבית, aka חינוך ביתי.

על החיים שלנו בתור טבעונים, שמגדלים ילדים טבעונים, ואיך זה עובד בארץ וגם בחו"ל.

על החיים שלנו בתור הורים בגישה קצת אחרת, הורות מקושרת, מכבדת, חיובית, מודעת.

אני נוטה לעשות דברים קצת אחרת, להתאים את העולם למידות המדויקות שלי. וגם פה בבלוג אני שואפת לזה. כשאני חושבת על מה יניע אותי להתמיד לכתוב, מלבד אהבתי לכתיבה והערך המוסף שבעיבוד חוויותיי ומחשבותיי, אני חושבת על הקוראות. אני חושבת שהייתי רוצה שזו תהיה פלטפורמה להעלאת תכנים שמעניינים אתכן, שתוכלו לבקש ממני לכתוב על דבר מה ספציפי שמעסיק אתכן. אז אני מרימה את הכפפה ומזמינה אתכן להזמין ממני בלוג על מה שבא לכן. שיהיה לנו בהצלחה ובהפריה הדדית.